אני רואה את העולם דרך פריזמה של אסתטיקה
היי אנשים, אני מאיה נוטקוביץ׳
מגרש המשחקים שלי הוא עולם האסתטיקה בו אני עוזרת לאנשים ליצור תדמית אישית מדויקת ואותנטית מכוונת תוצאות.
תדמית אותנטית מוכוונת תוצאות?
למה צריך את זה וכיצד זה שונה מסטיילינג?
זה אומר שאני יודעת כיצד להפוך אתכם לשלט פרסום מהלך של הערך הייחודי שלכם בעולם.
כלומר, לא סתם יפים, יפים באופן המשקף את האישיות שלכם והגורם לכל מי שפוגש אתכם בכל חלל, רשת חברתית, אינטראקציה או סיטואציה להסתקרן ולחשוב:
וואו!
מעניין מי זה/ זו?
מכאן, הדרך שלכם לשכנע אותם בכל מה שיוצא לכם מהפה מתקצרת משמעותית, כי משהו אצלם בפנים גורם להם להאמין לכם. הם חווים אתכם בצורה אותנטית בלי פילטר. הם בדרך כלל לא מבינים את זה במודע, אבל זהו האפקט העצום של "חוק שתי השניות" או בשמו המוכר יותר "הרושם הראשוני".
מה שנקרא, הם חווים אתכם כמיוחדים, רק אל תקלקלו.
תַּדְמִית
-
הדרך בה הסביבה רואה אדם, חברה, גוף ציבורי וכד'.
-
תדמית היא דימוי, דמות אדם או ארגון המצטיירת בעיני אחר, או הרושם שאדם עושה על המתבונן בו. הדימוי במהותו הוא אינסטינקט, והרושם שאחרים מקבלים הוא בגין כל מיני סימנים חיצוניים שהאדם מקרין: לבוש, דיבור, שפת גוף וכדומה. התדמית יכולה להיות זהה לדמות אותה היא משקפת, אך בימינו לעיתים קרובות יש פער ביניהן עקב נטייתם של אנשים לעסוק בעיצוב התדמית, וביצירת הרושם אותו הם מבקשים להציג בפני אחרים
אז זהו,שאני בונה תדמית זהה לדמות אותה היא משקפת.
כשהתדמית מדויקת ואותנטית- אין פער!
בעלי עסקים, מנהלים בכירים וחברות שבוחרים לקחת את עצמם לקצה ולזרוח את הערך הייחודי שלהם בעולם באמצעות תדמית מדוייקת ובלתי מתנצלת.
מה משותף לכל מי שאני בוחרת לעבוד איתו?
אנשים אופטימיים שרוצים יותר, השואפים גבוה אך לא יודעים איך לפרוץ.
אנשים שמעזים, שחיים בתודעת שפע, שמבינים את חשיבות ההתפתחות המתמדת וההשקעה בעצמם למען הצמיחה שלהם בעסקים ובחיים בכלל.
עם מי אני עובדת?
איך הכל התחיל?
הסיפור שלי התחיל כשעליתי לארץ בגיל 12.
בת יחידה להורים מבוגרים ניצולי שואה שרצו עבורי עתיד נטול אנטישמיות.
בברית המועצות, אלה הורים רגילים ובלתי רגילים בו זמנית. רואת חשבון ואינסטלטור, שמצאו דרך להביע את אישיותם והעוצמות שבהם בניראות ייחודית להם בנוף האפור של ברית המועצות ובתקציב דל, ניצולי שואה בסובייט יוניון אמרנו.
האמא היא אלגנטיות בהתגלמותה, האב בחליפות טוויד עם כובע ג'נטלמן.
למרות מערכת היחסים הדואלית שלי עם הוריי, ינקתי מהם כל טיפת אסתטיקה והבנתי את האימפקט שלה על הסביבה ובעיקר על האדם עצמו בבוקר בראי.
כשעלינו ארצה ההורים התרסקו, כלכלית, מנטלית, רגשית, כמיטב הסיפורים של עליית שנות ה-90.
אמי ניקתה בתים, אבי חלה בסרטן ונפטר.
הפכתי למבוגר האחראי, על כן השיער הלבן שהגיע כבר בגיל העשרה והבנתי שאין ברירה ואני חייבת להצליח, לגמרי בכוחות עצמי.
אז גידלתי את עצמי בתפקידים בכירים בחברות ביו מד, אבל רגע לפני שנתתי כיף לגיל 40 הבנתי שאני חיה חיים של מישהו אחר. ולא בא לי. הבנתי שאני לא במקום הנכון לי, אני לא מבטאת את הערך הגבוה ביותר שלי בעולם הזה.
עשיתי פרסה חדה לעיסוק האהוב עליי - אסתטיקה.
תוך זמן קצר, כאן יעיד הנחתום על עיסתו, הפכתי לכתובת תדמיתית של אנשי עסקים מצליחים.