הכנתי לעצמי כוסמת עם סויה

או הקורנפלקס הכי רוסי ביקום בגרסת רגישי לקטוז. בקיצור... זר לא יבין זאת


מפה לשם, כהרגלו של המיינד הוא שוטט לו למחוזות ילדותי ולסטנדרטים שגדלתי עליהם

סטנדרטים של התנהגות

סטנדרטים של הגעה בזמן

סטנדרטים של לימודים

סטנדרטים של כבוד להורה ולמורה

(נקודה רגישה בימים אלה עם 4 שדים בבית בחופש הגדול)

ובאותה נשימה סטנדרטים של ניראות אסתטית

ולמה זה מעניין?

כי תקשיבו טוב למילה ס-ט-נ-ד-ר-ט

כלומר, בהתייעצות עם ויקיפדיה שתחיה

סטנדרט = נורמה, המצופה מקבוצות ויחידים, הנתפסת כראויה, תקינה ומקובלת

כלומר, לא נחמד שיהיה, אלא חובה שיהיה.

אני זוכרת את אבא שלי, שרברב "פשוט", יוצא לעבודה בבוקר, לבוש בג'קט טוויד,

שלייקס ומעיל טרנץ',כובע ג'נטלמן לראשו. מגיע למפעל, מחליף. מסיים יום עבודה,

מחליף חזרה... זהו סטנדרט!

משם המיינד שלי שוטט לו לתהליכים הרבים, שהעברתי את לקוחותיי מאז הפכתי את האסתטיקה האנושית ליעוד חיי.

למה?

כי נחתה עלי ההכרה, שמול רוב הלקוחות מצאתי עצמי מבינה, ששלב א' מול אותו הלקוח

הוא להקנות לו או לה את התודעה וההבנה הבלתי מעורערת, שאסתטיקה אישית היא סטנדרט

היא חובה ולא נחמד שיהיה.

וכן, אתם יכולים לייחס את הסטנדרטים שלי לתרבות בה גדלתי ולתקופה בה גדלתי

ועדיין, סובייט יוניון לא המציאה את הגלגל.

אסתטיקה היא חוק יקומי

אנו מעריצים נופים עוצרי נשימה, מבנים ארכיטקטוניים מטורפים, חיות מרהיבות שהטבע עיצב,

אז למה לא את עצמינו...?

בוודאי ובוודאי כשזה מקדם אותנו, את העסק שלנו או את הקריירה שלנו, את הזוגיות שלנו או את חווית הילדים אותנו, ללא היכר ובמאמץ זעום יחסית אל השאיפות שלנו.

למה? כי הנחת היסוד האנושית היא "מה שנראה מיוחד הוא כנראה מיוחד", כל שנותר הוא רק לא לקלקל.

ועל המיוחד הזה כמובן להיות אינדיבידואלי ואותנטי לאותה האישיות הספציפית, זה לא "לבלוט למען לבלוט", זה לבלוט באופן שמבטא את האישיות המעניינת והמורכבת שלך, אותנטי לך ונאמן למקור.

נקודה למחשבה...

אין לי מושג

מתי ומדוע האנושות שמטה את הכדור בעניין הזה וזה לא ממש משנה.

רק משנה שתתפסו אותו חזרה.


51 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול